בואו נצא לנסיעה קצרה במכונית.

אתם נוסעים במכונית על כביש 6, בדרך לצימר בגליל,  או אולי בדרך לפגישת עבודה חשובה ופתאום נדלקת נורה אדומה.

בשלב הזה, רוב האנשים יעצרו בצד,
אולי יתקשרו לחבר הזה שמבין במכוניות,
או יקראו באינטרנט מה צריך לעשות.

מה שבטוח – אנחנו לא ממשיכים לנסוע כשנורה אדומה דולקת במכונית.

אז למה בחיים אנחנו עובדים
בצורה כל כך שונה?

כשנדלקת נורה אדומה בחיים –
כשמשהו לא מצליח, כשהחיים רומזים שמשהו לא תקין, אם זו בעיה בריאותית, קושי בזוגיות, אתגרים בעבודה, או ניתוק מחברים – אנחנו ממשיכים הלאה.

במקרה הטוב מתעלמים מהנורה, ובמקרי קיצון גם חותכים את הכבל,
ולא מאפשרים לה להמשיך לדלוק?

תחזיקו ראש, כי עכשיו הגענו לחלק החשוב.

אנחנו לא המכונית, והנורות האדומות לא שולחות אותנו למוסך.
המכונית היא החיים שלנו, ואנחנו המוסכניק, שצריך לפעול ולתקן.

יכול להיות שכרגע אין לנו את הידע איך לתקן, אבל הנורות האדומות מאותתות לנו – שצריך לפעול אחרת.

הן אומרות לנו:
קח שליטה על החיים שלך.
תקני את התקלות שנמצאות
מתחת לפני השטח.
אתם ראויים לחיים אחרים.

וברגע שמבינים את זה, ומנקים את תפיסות העולם,  יודעים איך לשנות את זה.