ביום־יום הכול מתפקד אצלכם בצורה מעוררת הערכה. העבודה, הקריירה, המשימות והאחריות מנוהלות על ידכם בהצטיינות יתרה, ואתם מקפידים לחייך לכולם בחוץ אבל ברגע שאתם נכנסים הביתה וסוגרים את הדלת, מסכת החוזק נושרת. אתם מגלים שאתם סוחבים משקולת שקופה וכבדה של אחריות קיומית, שאין לכם שום מקום להניח בה את הראש באמת.

• השעה אחת עשרה בלילה מגיעה, הבית סביבכם שקט לחלוטין, ודווקא בדממה הזו הראש שלכם מסרב לעצור ומייצר לופים אינסופיים של דאגות וחרדות על העתיד. ההבטחות החגיגיות שאתם מבטיחים לעצמכם בכל בוקר מחדש, "היום אגיב אחרת ואהיה סבלני", מתרסקות מול רכבת הרים רגשית ואוטומט תגובתי שמוביל לכעס או אטימות, ואז לטביעה מתסכלת ברגשות אשמה קשים מול בן הזוג והילדים.
• אתם שמים את החיים, את השמחה ואת השקט שלכם על 'השתק' ומחכים לאשליית היום שאחרי, שהלחץ בחוץ או המציאות הישראלית יירגעו כדי שתוכלו סוף סוף לחזור לנשום. חשוב שתבינו: הנפש הלא שקטה שלכם אינה מעידה על חולשה או על אופי חלש, אלא על חוסר היכרות כואבת עם האופן שבו העולם הפנימי שלכם בנוי.
• אי אפשר להחזיק שינוי הרגלים תגובתי עמוק רק בעזרת כוח רצון, בלי לקבל את
  מפת הדרכים המדויקת לניהול כוחות הנפש שלכם.